ספיישל דני סנדרסון

יחד עם דני סנדרסון הולכים אל הלא נודע...

מאת: טלי אייל

אחרי לא מעט ספיישלים עם אמנים אורחים, כאלו שסיפקו במשך השנים לא מעט להיטים, השבוע המתמודדים מקבלים מתנה של ממש בספיישל דני סנדרסון שהוא ככל הנראה אחד היוצרים המוכשרים ביותר שאי פעם היו פה. השירים של סנדרסון כל כך שנונים ומתוחכמים שלמתמודדים בעלי האישיות והכישרון מדובר בהזמנות של ממש, בעוד שלמתמודדים חסרי האמביציה והכישרון מדובר בהזדמנות שלנו להוכיח שמקומם מחוץ לתחרות.

מי שבוודאי מחזיק ברגישות ובאינטליגנציה להתמודד עם התכנים של סנדרסון הוא עידן עמדי שלאט ובזהירות הופך להיות הדבר הגדול הבא ואם משפחת בנאי עוד לא אימצה אותו באופן רשמי אנחנו ממליצים לה לעשות את זה מהר, לפני שהבחור יהיה עסוק מדי ביצירת להיטים איכותיים.

מיד אחרי עמדי קיבלנו את מפגש הפסגה של סנדרסון עם דיאנה גולבי, יוצרת ומוזיקאית מחוננת בעצמה שבחרה באחד השירים הגאוניים ביותר שלו, 'יו יה'. למרות שקיווינו לאיזו הברקה מפתיעה, גולבי לא שינתה יותר מדי את השיר ומשום שלא מדובר בביצוע שהביא לידי ביטוי את היכולות הקוליות המרשימות שלה, נשארנו ישובים היטב על הכיסא.

אבל מיד אחרי שני מתמודדים אינטליגנטיים במיוחד קיבלנו את הדוגמא הניצחת לכך שביצוע של שיר סנדרסוני על ידי מתמודד חסר כל הבנה כמו אור גלעדי פשוט מדגיש עד כמה מדובר בבחור שפשוט לא מבין מה הוא שר. גלעדי ששבוע אחרי שבוע מתעקש לשיר שירי אהבה מרגשים עם מבט בעיניים כאילו הוא שר את יונתן הקטן, פשוט מוכיח את האבסורד שמתמודד שמתאים כל כך לפסטיגל שירי ילדים, ממשיך להישאר בתכנית כמו כוכב נולד.

מי שחזרה ונשארת בתכנית בזכות ולא בחסד היא דווקא אדר גולד שחובבי תיאוריית הקונספירציה שהחליטו כבר שיש לנו משהו אישי נגד הבחורה יכולים ללכת לנוח, שכן גולד בהחלט מספקת בחירת שיר מצוינת עם 'שדה ירוק' וביצוע לא פחות מצוין. קצת פחות דרמות ואפילו נצליח לחבב אותה באופן אישי.

מתמודד שלמרות ניסיונות לחבב אותו באופן אישי ממשיך להיות הדבר הכי מיותר בתכנית הוא יובל מירון שלו בניגוד לאחרים יש אולי אינטליגנציה, אבל מכיוון שמדובר בתחרות שירה ולא תחרות דיבור, אנחנו נאלצים לאחל למירון הצלחה בתחומים אחרים ולקוות שנפרד ממש בקרוב.

מיד אחרי מירון קיבלנו את נאור אלבז שכבר כששמחנו להיפרד ממנו קיבלנו אותו בחזרה. אלבז באופן לא מפתיע מוכיח את הטענה הפותחת שכדי לבצע שיר של סנדרסון צריך מינימום אינטליגנציה וכשאין לך אפילו טיפה מזה, מתקבל ביצוע שמגדיר מחדש את המילה מבוכה.

כדי לקבל דוגמא לשילוב הדרוש בין אינטליגנציה לשיר של סנדרסון קיבלנו מיד את אוהד שרגאי שבטח הודה לאלוהים כשגילה שעומדים בפניו הטקסטים הקדושים האלה. אבל שרגאי מוכשר וחכם ככל שיהיה בחר באופן סמלי את 'הולכים אל הלא נודע' שכן מדי שבוע מתברר לנו כמה לא נודע לנו מי עומדת להיות השלישייה בגמר ולכך מתווספת תחושה מוזרה ששרגאי לא בטוח יהיה שם.

אחרי שרגאי קיבלנו דווקא את מעיין בוקריס, המתמודדת שאנחנו מוכנים לסמס לה עד שירד לנו דם מהידיים כדי להבטיח שתהיה בגמר. בוקריס שכבר הכרנו את הקול הייחודי שלה הוכיחה הפעם שהיא גם יודעת להשתעשע על הבמה ולהגיש ביצוע חכם ומתוחכם והשופטים מוזמנים להתחיל לאכול את הכובע. בתיאבון.

מי שבהחלט מוזמן להצטרף לבוקריס על בימת הגמר הוא אבי בן אבו שביום ובלילה ממשיך להוכיח שהוא פשוט בעל אחד הקולות הייחודיים ביותר אי פעם ובהמשך לביצוע החיובי של בן אבו קיבלנו גם סימן חיובי שלחלק מהשופטים מתחילה לחזור השמיעה לאחר שאור גלעדי מוקם במקום האחרון בדירוג השופטים.

אבל למרות שבפעם הראשונה ראינו בחיוב את 25% שנתנו לשופטים, אנו נאלץ להמשיך ולסבול את גלעדי עוד כמה תכניות. כדי לא לאכזב אותנו יותר מדי קיבלנו את בקשתנו השנייה וסוף סוף נפרדנו מיובל מרון שאנחנו מאחלים לו המון הצלחה בדוגמנות, מלצרות, רוכלות או מה שלא ירצה, רק בבקשה שיפסיק לשיר. וכעת נשאלת השאלה מה יהיה בשבוע הבא, איזה ספיישל אתם הייתם רוצים לראות? מי מיצה את זמנו ומי תהיה שלישיית הגמר? מטקבקים, הכינו את האצבעות.