ספיישל אייל גולן

ספיישל זמר אורח ראשון לכוכב נולד 8, והפעם אייל גולן

מאת: אייל גולן

אז לאחר שמתחילת העונה השמינית של כוכב נולד הספקנו כבר לעבור שלבי סולואים זריזים המלווים בהדחות זריזות לא פחות, יחד עם שלב דואטים סוער, כעת הגיע השלב המוכר שמגיע בין אם נרצה ובין אם לא בכל עונה, ספיישל של אמן אורח, או במילים אחרות, 'אין לנו באמת מה לעשות בתכנית, אז נביא אמן בינוני שמגיע לקדם סינגל או דיסק חדש'.

במקרה הנ"ל האמן המדובר היה אייל גולן, מי שדי התחיל את היסטריית הזמר המזרחי בארץ ולנו רק נשאר לראות כיצד יתמודדו המתחרים ה-'עדינים' יותר עם הסגנון הים תיכוני. אפשר לומר שמצד אחד אייל גולן הוא לא הזמר הכי מרגש, אלא יותר אחראי שמחות בחתונות ולכן קל מאוד ליפול לביצועים של אולמות אירועים, אך יחד עם זאת למתמודדים המוכשרים במיוחד, ישנה הזדמנות לקחת ביצוע מוכר מאוד ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי.

הראשון להתמודד עם אייל גולן היה ליאור עקיבא, מתמודד חביב ביותר שכנראה לא הרגיש כל כך טוב, כי היה קל יותר לספור את המילים שהוא כן הצליח לזכור מאשר אילו ששכח. עקיבא שלא רק הולבש כמו חתן בר מצווה אלא שר גם כמו זמר חתונות בינוני ומשעמם זוכה מאיתנו לפס חד פעמי, בעיקר בגלל הזיכרון לטווח ארוך שמזכיר לנו שמדובר בבחור מוכשר עם קסם רב, שכנראה נשאר בבית היום.

הבא לפגוש את האמן האורח היה סוג של כפיל אייל גולן, נאור אלבז, שבאמת השתדל לספק ביצוע מקורי אבל היה כל כך בינוני שלרגעים היה נדמה כי מדובר בתחרות חיקויי אייל גולן. הבעיה במקרה של אלבז היא שלא מדובר במקרה חד פעמי ואנו ממשיכים לצפות בחיקוי הלא מקורי הזה כבר משלבי האודישנים. אלבז שבנוסף לכל גם לא ניחן באיזה קסם כובש אלא יותר במבט חלול בעיניים, מצליח פשוט לבזבז לנו את הזמן, בתקווה ששלבי האס, אם, אסים יגיעו במהרה.

הבאה להתמודד עם שירי העם העכשוויים הייתה מלכת הפלרטוטים והחנחונים, תהל שוהם, שאחרי שסיימה לחייך, לצחקק ולהסמיק ובעצם להתנהג כמו ילדה בת 16 ליד אייל גולן, הצליחה לפחות לספק ביצוע מקורי ל- 'לב של גבר' מה שאי אפשר להגיד על שני קודמיה. שוהם שהפלרטוטים שלה לא באמת עובדים עלינו, דווקא מצליחה לספק ביצוע טוב, ברמה גבוהה, מבלי כל חשש שנפרד מהצחקוקים שלה בקרוב.

הבא לעלות על בימת הזמר המזרחי היה עידן עמדי, מתמודד שהפרופורציות אצלו בין הראש לכתפיים עדיין נבדקות. עמדי שבחר לשיר את 'זה אני' סיפק ביצוע כמעט זהה לזה שמוכר לנו מהרדיו, אבל במקרה שלו, לא הייתה תחושה של חיקוי וזה כנראה בגלל העובדה שעמדי הצליח להתחבר לשיר ולא רק לדקלם מילים חסרות משמעות. לכן עמדי מעביר שיעור חשוב ליתר המתמודדים והוא שאם בוחרים לבצע שיר ללא שינויים מהותיים, לפחות חשוב לנסות להבין את המילים.

ואם עד עכשיו עלו לבמה מתמודדים שעוד אפשר לתאר אותם בקלות מתמודדים עם אייל גולן, כעת הגיע תורו של אוהד שרגאי ומה שבטוח הוא שהמפגש בינו לבין שירי אייל גולן יהיה מעניין. אם עד עכשיו הדרמטיות המוגזמת של שרגאי הייתה מרגיזה, דווקא עכשיו כשצריך להתמודד עם שירים כל כך מוכרים ומאוסים, שרגאי מצליח סוף סוף לתעל את המוגזמות שלו לביצוע מקורי, מפתיע וכזה שלא מצליח לשעמם אף לרגע. לכן ומכיוון שאנחנו דווקא מסוקרים לגבי הביצועים הבאים של שרגאי, ההמלצה היא להביא בכל שבוע אמן בינוני ולא מרגש ולתת לשרגאי לספק את השפיץ המפתיע.

המתמודד הבא לעלות לבמה היה כפיר אוחיון, שאנחנו עדיין מנסים להבין איך בדיוק הצליח לשרוד את ההדחה של השבוע שעבר. אם לרגע ניסינו לחפש שוב באוחיון משהו שיכול להסביר גם אס. אם. אס אחד שנשלח לטובתו, מצאנו רק חיקוי יבש ומאוס בשילוב של מבט חלול ושפת גוף קפואה. מעבר לכך, אם חשבנו בתחילת העונה שנצליח להתרגל לקול הקריקטוריסטי של אוחיון, טעינו והוא עדיין נשאר אחד המטרדים המרכזיים של העונה.

את המפגש ההזוי הבא עם אייל גולן סיפקה רוני גינוסר, שההתנהלות המוזרה שלה, מוסברת ומנומקת ככל שתהיה, הופכת לפחות ופחות נסבלת מתכנית לתכנית. לזכותה של גינוסר יאמר שהצליחה לקחת שיר מזרחי ולהפוך אותו למשהו אחר לחלוטין, אך לרעתה יאמר כי פשוט נמאס לנו מהסגנון המיושן, הלא מפתיע והפשוט מאוס. גינוסר צריכה להבין שחג שבועות בקיבוץ זה נחמד, אבל רק פעם בשנה, בעוד שאנחנו מקבלים ממנה בדיוק את אותו הדבר בכל תכנית.

מפגש מוזר לא פחות, סיפק לנו יובל מירון שכבר כשחשבנו שזמנו בתכנית קצוב וכי מדובר במתמודד חסר כריזמה וכישרון, זכר בדרך פלא להביא את האישיות מהבית וסיפק סוף סוף ביצוע שנזכור עוד הרבה זמן. מירון שביצע את 'הוזה אותך מולי' הוכיח שהוא מבין דבר או שניים במוזיקה ולימד את כולנו איך לוקחים ביצוע מוצלח והופכים אותו למוצלח עוד יותר.

אחרי מירון לא הצלחנו לקבל אפילו שנייה אחת של נחת וכבר קיבלנו את אור גלעדי, שבהמשך לציפיות הנמוכות שלנו ממנו לא חידש שום דבר, לא הפתיע, לא ריגש ואנחנו מתחילים להרגיש כאילו בכל שבוע מחדש אנו חוגגים לגלעדי בר מצווה בשידור חי. ברור לנו שיש משהו נחמד בילד צעיר עם קול מזוקק, אבל בגלעדי אין אף לא פסיק יותר מזה ותוך שלוש שניות של היכרות עימו, הוא פשוט הופך לגימיק לא מוצלח.

אחרי גלעדי וכאילו על מנת להרגיע אותנו, קיבלנו את אחת המתמודדת החביבות ביותר העונה, נועה דויטש שמצליחה להיות יותר ויותר מגניבה וכובשת מתכנית לתכנית. כדרכה מדי שבוע, גם הפעם דויטש מלמדת שיעור חשוב, כזה שמומלץ להפנות לגלעדי או אלבז והוא איך לא ליפול לחיקויים זולים ובנאליים ולהצליח לשמור על אישיות מקורית, במידה ויש כזו, בכל ביצוע שהוא.

המתמודדת האחרונה אך הממש לא חביבה לפגוש את אייל גולן הייתה אדר גולד, שממשיכה להתבלבל גם הפעם ולחשוב שמדובר בשיעורי משחק או בהצגת תיאטרון ולא בתחרות שירה. בהמשך לביצועים הקודמים של גולד, גם הפעם קיבלנו ביצוע שסיפק יותר פרצופים ומניירות והרבה פחות אישיות אמיתית. למרות כל זאת, הקהל הרחב כנראה אוהב חסרות אישיות כדוגמת גולד ולכן אנחנו כנראה נאלץ לסבול אותה עוד לא מעט תכניות.

לסיומו של הערב הלא מרגש הזה, קיבלנו תזכורת ברורה שאייל גולן הגיע לתכנית אך ורק על מנת לקדם את עצמו ולאחר שסיים לשעמם את כולנו עם הסינגל החדש, הגענו סוף סוף אל התוצאות הסופיות שהוכיחו לנו שיש צדק בעולם, כאשר נפרדנו בשמחה מכפיר אוחיון. מתוך תקווה שההדחות המוצדקות ימשיכו גם הלאה, אנו מחכים לא מאוד בדריכות לעוד תכנית עם אמן אורח וליתר דיוק עם שתיים, קרן פלס ומירי מסיקה, בתקווה שהפעם נקבל ביצועים קצת יותר מרגשים.