ספיישל יהודה פוליקר

קבלו את הספיישל עם אחרון היוצאים מהארון, בשילוב קטלני של רוק בניחוח בוזוקי יווני, יהודה פוליקר

מאת: טלי אייל

בין אם הספקנו להתאושש מההדחה הכי מפתיעה של השבוע שעבר, בה נפרדנו מאדר גולד ונאור אלבז, הגיע הזמן להתיישב בחזרה על הספה, להכין את הבוזוקי ואת הכפיים ולהגיד ברוך הבא לאמן האורח של היום, יהודה פוליקר. המתמודדים שכבר עברו את שירי הגלגל"צ של קרן פלס ומירי מסיקה, את הסלסולים של אייל גולן ואת שירי הארוויזיון והנצנצים של צביקה פיק, מקבלים כעת את סל השירים הפשוט ענק של פוליקר שלא מפסיק לספק שירי נשמה ולהיטים מקפיצים.

הראשון מבין תריסר השורדים לפגוש את מלך הבוזוקי היה יובל לב טוב, שדווקא משום שטובתו ומקומו בהמשך התכנית הם בראש סדר העדיפויות שלנו, מקבל הפעם סטירת התעוררות ותזכורת לכך שהנבחרת מצטמצמת במהירות ובקרוב מאוד ביצועים זהים שבוע אחר שבוע, עלולים להיגמר בחזרה לקיוסק. מי שלא צריך שום סטירה, פשוט משום שהוא ממשיך לעקוף את יתר המתמודדים בדרך אל הגמר בלי להסתכל אחורה, הוא אוהד שרגאי שלקח את 'דברים שרציתי לומר' אולי אחד השירים המוכרים ביותר של פוליקר וביצע אותו בצורה שכנראה תוביל לכך שפוליקר יעביר לשרגאי את הזכויות גם על השיר המקורי.

המתמודד הבא להתמודד עם הבלדות המרגשות של פוליקר וזה שגם בחר לפרוט בעצמו על המיתרים היה עידן עמדי, שסיפק פעם נוספת ביצוע רגיש וצנוע ולמרות חיבתנו לפשטות של עמדי, מתחילה לעלות התחושה שהביצועים הפשוטים והרגועים מדי שבוע, אולי לא יספיקו לעמדי בשלבים בהם קולות גדולים עוזבים את הנבחרת.

מתמודדת נוספת שצריכה גם היא לשנס מותניים הלאה היא בת נטף, שהחליטה לפתוח חזית לוחמנית מול גל אוחובסקי שחשב ובצדק שהביצוע הקודם של נטף גרם לה להיראות מעט 'טמבלית'. נטף ששכחה שביקשה והתחננה להיכנס לאחת התוכניות המצליחות ביותר בארץ, חושבת שמדובר כנראה בתכנית כבקשתך ואנחנו מודיעים לה שהיא לא באמת במצב להתעסק בניסוחים של השופטים ושמומלץ לה להתחיל להתעסק קצת יותר בשירה, אחרת היא עלולה להתעסק עם השלט בבית.

מתמודד שכבר היה צריך להיות בבית ומזמן וגורם לנו לשפשף שוב ושוב את העיניים בתדהמה שהוא עדיין בתוכנית הוא יובל מירון, שהביא הוכחה סופית לכך שמדובר באורח שלא יודע מתי ללכת, כאשר ביצע את 'כמעט סתיו' וגרם לשיר המיוחד הזה להישמע כמו אודישן גרוע. מתמודדת שנשמעת כל כולה כמו אודישן מתארך ללהקה צבאית היא תהל שוהם שממשיכה להסתמך יותר על עפעופים בעיניים וחיוכים מפלרטטים מאשר על ביצועים כובשים ולנו רק נשאר להזכיר לה כמה צפוף שם למעלה.

מי ששברה את רצף הבינוניות והסתם אליו נכנסנו הייתה דווקא רוני גינוסר שביצעה את 'אילו הייתי איתך' ולמרות שבשום רגע גינוסר לא הצליחה להגיע לשיא ולרגש במיוחד, קיבלנו ממנה סוף סוף ביצוע עכשווי שלא נשמע כאילו הרדיו נתקע על להיטי שנות ה- 50. מי שיכולה ללמד את גינוסר דבר או שניים על מה זה לקחת ביצוע לשיא היא דיאנה גולבי, שלקחה את 'שלל שרב' וביצעה אותו כמו שרק היא יודעת ואנחנו בתורינו כבר מתחילים לבחור לה תלבושת לגמר.

מי שאנחנו מעדיפים לבחור לו בגדים לבר מצווה ולא לגמר הוא אור גלעדי, שלמרות הכיפה על הראש ביצע פשוט מאוד חילול קודש כאשר לקח את אחד השירים המרגשים ביותר של פוליקר 'פרח' וביצע אותו כאילו היה בטקס זיכרון בחטיבת ביניים. לעומתו של גלעדי מי שעולה אצלנו למעמד של קדושה, היא נועה דויטש שמצליחה למרות תחרות קשה לשמור על אישיות חזקה ומדי שבוע מצליחה לספק ביצוע שהוא כל כולו שלה ולנו נשאר רק לומר 'ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה' הרבה תקווה.

הקדוש הבא לעלות על הבמה היה אבי בן אבו שבחר את אחד השירים הגדולים ביותר של פוליקר 'הצל ואני' ומספק לנו עוד תזכורת לכך שהוא בעל אחד הקולות הייחודיים ביותר בנבחרת ומצליח בכל פעם לקחת ביצוע לא מזרחי ולהכניס אליו מעט, אבל רק מעט, סלסולים עדינים וכובשים.

בעלת קול ייחודי נוסף וזו שסוגרת לנו את תריסר הביצועים היא מעיין בוקריס שמצליחה למרות התנכלויות השופטים לשמור על חן וענווה ולבצע פעם אחר פעם ביצועים קוליים שמשאירים אבק ליתר הנבחרת. בוקריס שהביאה ללא ספק את הביצוע הטוב ביותר של הערב לשיר 'היי שקטה' גרמה לכלל השופטים להודות כי היא נמצאת שם בזכות ולא בחסד, אותם שופטים שהוכיחו כבר היום שלקו בבעיות שמיעה קשות כאשר הודיעו שהביצוע של אור גלעדי היה הביצוע הטוב ביותר של הערב.

למזלינו למרות חבר שופטים שפשוט מאבד את זה, קיבלנו יהודה פוליקר אחד גדול שאחרי שסיים להזכיר לבוקריס שמי שקובע זה הקהל, עלה לבמה בעצמו והוכיח שהוא עוד חי וקיים. מזל גדול נוסף קיבלנו עם עוד הדחה מוצדקת בה נפרדנו באופן סופי מתהל שוהם שהגיעה כבר מזמן לידי מיצוי ולנו רק נותר לקוות שתצוגת השיפוט הכושלת שקיבלנו מהשופטים היום לא תחזור על עצמה, שכן זה די מדאיג לחשוב שמי שמדרג את הביצוע של אור גלעדי במקום הראשון משפיע ולו במעט על תעשיית המוסיקה בישראל.

אבל מה אתם חושבים? אולי אנחנו בכלל צריכים בדיקת שמיעה? האם השופטים באמת טועים ומי יהיה הבא ללכת הביתה? טקבקו והשפיעו.